ביאור:בראשית יא ל

בראשית יא ל: "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא ל.

וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד

הצהירו ששרי היא עקרה, וכל זה עוד לפני שתרח יצא מאור כשדים לחרן.

לפי הכתוב שרה לא היתה זקנה בלה, היינו, בת 65 , הרי נאמר בהמשך: "ויְַהַלְלו אֹּתָהּ אֶל פַּרְעֹה; ותַֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית יב טו). ניתן לשער שפרעה לא היה לוקח אישה זקנה לביתו, ומעניק מתנות רבות לאברם, ככתוב: "ולְּאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבורָּהּ; ויְַהִי לוֹ צֹאן ובָּקָר, וחֲַמֹרִים, ועֲַבָדִים ושְּׁפָחֹת, ואֲַתֹנֹת וגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית יב טז).

אברהם לא דאג, הרי גם אביו ילד אותו בגיל 70 ואת אחיו אחר כך, ככתוב: "תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; ויַּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן" (בראשית יא כו). בנוסף, כאשר אברהם הגיע לגיל שבעים וחמש, אלוהים אמר לו: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:בראשית יב ב), כלומר, הבטיח לו שיהיה לו בן יורש.

אברהם היה נשוי לשרה, ואולי אף אהב אותה מאוד. הוא לא רצה ילדים מאישה אחרת, גם לא חיפש פילגש שתלד לו ילדים כפי מותיר לו חוק 145 בחוקי חמורבי. אמה גם שאברהם לא רצה לאמץ ילד כפי מותיר לו חוק 185 בחוקי חמורבי. . לאמור, אברהם התעקש ששרה תלד את ילדיו.

מדוע?

הוא אהב אותה עד יומה האחרון, ובכבוד גדול קבר אותה.
הוא ראה את התכונות הטובות שלה.
הוא הבטיח להיוותר נאמן לה בהסכם שהם עשו: "זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי: אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אִמְרִי לִי אָחִי הואּ" (ביאור:בראשית כ יג).
ייתכן שבגלל שהם היו אחים למחצה לשרה היה יותר קשה להיכנס להריון. מה שאומר שהוא ידע על כך והסכים שיעבור זמן עד שהיא תתעבר. .
שרה נותרה נאמנה לו ולאלוהיו, והסכימה לכל דרישותיו, אפילו כאשר הוא הציג אותה מספר פעמים כאחותו.
הוא ראה שאלוהים שומר עליה, ככתוב: "ויְַנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ, עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם" (ביאור:בראשית יב יז).
אולי חלק גדול מרכושו היה הנדוניה של שרי אשתו, והוא לא רצה לוותר עליה ועל הזכות לנהל את רכושה חוק חמורבי מספר 163.
הוא לקח את לוט, בן הרן אחיו, ומכאן שהיה יכול לאמץ אותו ולמנות אותו ליורש בכל עת כרצונו.

אלוהים מנע ילד מאברהם!

לאדוני ולתוכניתו היה חשוב שילדו של אברהם יהיה מושלם, ומכאן שהוא לא יקבל ילד לפני שהוא מוכן לגדלו.

אברהם היה צריך לצאת מחרן כדי שילדו לא יושפע מבני המקום.
אברהם היה צריך להתבגר, להאמין באדוני, לנצח במלחמות, להתעשר, להיות נשיא מכובד ומלומד.
אברהם קיבל את ישמעאל כדי להתאמן בגידול וחינוך ילדים, והוא אכן הצליח לגדל ילד טוב ומוצלח.
או-אז אברהם היה מוכן לקבל את יצחק, ואלוהים פתח את רחמה של שרה, והורה לאברהם למול את עצמו כדי לאפשר לזרע להפרות את שרה.

וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד

"וָלָד" - ילד. המילה מופיעה פעם אחת בלבד בתנ"ך, ואין לה צורות נוספות.
"וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ; וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה, וְלֹא יָלָדָה" (שופטים יג ב), ), מכאן שלאישה שלא יולדת אין ולד.

אולי המשמעות של המילה 'ולד' היא רחבה יותר מאשר רק ילד. אולי היא מתייחסת גם לעובר שנולד מת בכל אחד משלבי ההיריון, כלומר, כאשר מתאפשר לזהות שהיתה הפלה.
עם-זאת, המילה "עֲקָרָה" כבר מעידה שלשרה לא נולד ילד חי, ולכן אין צורך להוסיף "אֵין לָהּ וָלָד". הצורך בתוספת אולי מעיד שיש "עֲקָרָה" שלא נכנסת להריון, ושיש "עֲקָרָה" שנכנסת להריון אבל מפילה.

מקורות

נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458